3. ההלכה וטבע החיים

בשונה מדתות ואמונות אחרות, לפי היהדות, גופו של האדם אינו טמא במהותו . אמנם האדם הוא בעל יצרים בהמיים, אבל בכוחו לעדן את האנרגיות הללו, לשלוט בדחפיו ולהעניק משמעות לפעולותיו הפיזיות . זו מטרה ההלכה, לא הכחשת הגוף כי אם עילויו : הציווי ההלכתי לא בא לטמא את האדם המוחשי ולרחקו אלא לטהרו ולקרבו . הגורם ההלכתי כשהוא חל על חיי בשרים רוויים ומדושנים תכופי אינסטינקטיביות פרועה, אטומי תאוות פרא, מאציל את הוד השכינה על הגוף . ההלכה מצווה על האדם להתענג על הדר הבריאה וזיווה במידה לא פחותה מאיש התענוג, ברם הנאת איש ההלכה היא מתוקנת ומוקצעת ומצורפת . . . מעולם לא אסרה תורה את הנאות העולם הזה על האדם ולא תבעה ממנו סיגופים ועינויים : "ר' אלעזר הקפר ברבי אומר "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש" וכי באיזו נפש חטא זה ? אלא שציער עצמו מן היין . והלא דברים קל וחומר ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה ! . . . 32 אחת ממטרות ההלכה היא להילחם בהדוניזם ורדיפת תאוות חסרת גבולות . ההלכה תאפשר לאדם לנהל את תאוותיו ולעדן אותן ובכך תשחרר אותו משליטה אובססיבית שלהן עליו : ההלכה שונא...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)