2. ההלכה כמפגש עם הא‑להים

שבעל פה חיה ונושמת יום יום . בכל יום נולדים בה חידושים "ואפילו מה שתלמיד 21 הסבר זה בדברי רביוותיק עתיד להורות לפני רבו כבר נאמר למשה מסיני" . 22 יוחנן נידון באריכות בכתבי המהר"ל מפראג ולהלן תמצית דבריו : כי התורה היא ברית בין הקדוש ברוך הוא ובין ישראל . . . והחבור הזה שיש לישראל בתורה אינו רק על ידי דברים שבעל פה . . . שעל ידי תורה שבעל פה אנו מבינין אמיתת פירוש התורה . . . הרי כי על ידי התורה שבעל פה כרת הקדוש ברוך הוא הברית שהוא החבור, שכל ברית הוא חבור שנים ביחד . . . ברית מייצגת חיבור בלתי פוסק ‑ "כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית 23 דווקא התורה שבעל פה העוזרת לנו להגיע למעמקים של התורהואת ישראל" . שבכתב, היא זו שמבטיחה את ברית הנצח . היו פילוסופים שהאמינו בבריאת העולם, אך כפרו בהשגחה ובהתגלות האל בעולם מתוך טענה שאין זה מכבודו של בורא עולם לעסוק בפרטים הקטנים . במובן זה, ההלכה היא האנטיתזה לתפיסה זו . ההלכה ממשיכה את הגילוי הא ‑ להי מסיני, ומאפשרת מפגש יומיומי עם הא ‑ להים המתעניין בכל פרט ממעשי בני האדם ‑ "כי זכר כל המעשים לפניך בא, מעשה איש ופקודתו 24 המסגרתועלילות מצעדי גבר, ...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)