84 ככה לא מתנהגים שמקבלים לגבי עיתוי הצריכה — הדגישו אף הם את חשיבותם של מושגים כגון "כוח רצון", * סמית זיהה שכוח רצון ביטוי שלא היתה לו כל משמעות בכלכלה כפי שיושמה ב- 1980 . הכרחי להתמודדות עם קוצר הראייה . ב- 1871 חידד ויליאם סטנלי ג'בונס ( Jevons ) , עוד אחד מהאורים והתומים של הכלכלה, את אבחנותיו של סמית בנוגע לקוצר ראייה, וציין שההעדפה לצריכה עכשיו על פני צריכה 4 אולי בוער לנו מאוד ללקק את הגלידה הזאת היום ולא מחר, אבל בעתיד דועכת לאורך הזמן . ממש לא אכפת לנו להכריע בין התאריך הזה בעוד שנה לבין התאריך הזה בעוד שנה ויום . בקרב ראשוני הכלכלנים היו כאלה שהחשיבו כל פיחות בערכה של צריכה עתידית כשגיאה — סוג של כשל . ייתכן שזהו כשל של כוח הרצון או, כבציטוט המפורסם של ארתור פיגוּ ( Pigou ) משנת 1920 , כשל של הדמיון . "הראייה הטלסקופית שלנו לוקה בחסר [ . . . ] לפיכך 5 אנו רואים הנאות עתידיות, אם תרצו, בקנה מידה מכווץ" . אירווינג פישר ( fisher ) סיפק את הטיפול הכלכלי הראשון ב"בחירה בין-זמנית" באופן שאפשר לקרוא לו "מודרני" . בספרו הקלסי משנת 1930 , "תורת הריבית" ( The Theory 6 הוא השתמש במה ש...
אל הספר