48 ככה לא מתנהגים שסוכנים שואפים לאופטימיזציה וששווקים מגיעים לשיווי משקל יציב — אבל הכלכלנים נעשו מתוחכמים יותר ביכולתם לאפיין את הפתרונות האופטימליים לבעיות ולקבוע את התנאים שבהם שוק יגיע לשיווי משקל . דוגמה אחת היא מה שמכונה "תורת הפירמה", שבשורה התחתונה קובעת שפירמות ממקסמות רווחים ( או מחיר מניה ) . כשתיאורטיקנים מודרניים התחילו לפרט בדיוק מה זה אומר, כלכלנים אחדים התנגדו על בסיס הטענה שמנהלים אמיתיים אינם מסוגלים לפתור בעיות כאלה . דוגמה פשוטה אחת היא מה שמכונה "ניתוח שולי" ( marginal analysis ) . בפרק 4 הזכרנו שפירמה השואפת למקסם רווחים תקבע את המחיר ואת התפוקה בנקודה שבה העלות השולית שווה להכנסה השולית . ניתוח דומה מופעל על שכירת עובדים . יש להמשיך לשכור עובדים עד שעלות העובד האחרון תהיה שווה לגידול בהכנסה שאותו עובד ייצר . התוצאות הללו נראות אולי תמימות למדי, אבל לקראת סוף שנות הארבעים סער הדיון בכתב העת The american 1 economic review סביב השאלה אם מנהלים אמיתיים אכן מתנהגים ככה . את הדיון פתח ריצ'רד לסטר ( lester ) האמיץ, פרופסור חבר לכלכלה בפרינסטון . היתה לו התעוזה לכתוב לב...
אל הספר