12 הקדמה * לאחר עמוס היה חכם כמעט בכל היבט של חייו, כולל ההיבט של התמודדות עם מחלה . שנועץ בכמה מומחים בסטנפורד על הפרוגנוזה שלו, החליט שלהרוס את חודשי חייו האחרונים בטיפולים חסרי תוחלת שיגרמו לו להרגיש נורא, ובמקרה הטוב יאריכו את חייו בשבועות בודדים בלבד, אינה אפשרות מפתה . מוחו נותר שנון כתמיד . הוא הסביר לאונקולוג שלו שסרטן הוא לא משחק סכום אפס . "מה שרע לגידול לא בהכרח טוב עבורי" . פעם שאלתי אותו בשיחת טלפון איך הוא מרגיש . הוא ענה, "אתה יודע, זה מצחיק . כשיש לך שפעת, אתה מרגיש כאילו אתה הולך למות, אבל כשאתה הולך למות, רוב הזמן אתה מרגיש בסדר גמור" . עמוס מת ביוני, וההלוויה התקיימה בפאלו אלטו, קליפורניה, שם התגורר עם משפחתו . בנו של עמוס, אורן, נשא דברים בהלוויה וציטט מפתק שעמוס כתב לו כמה ימים לפני מותו : אני חש שבימים האחרונים החלפנו בינינו אנקדוטות וסיפורים מתוך כוונה שייזכרו, לפחות לזמן מה . אני חושב שיש מסורת יהודית ארוכה שהיסטוריה וחוכמה מועברות מדור לדור לא באמצעות הרצאות וספרי היסטוריה, אלא באמצעות אנקדוטות, סיפורים מצחיקים ובדיחות הולמות . אחרי ההלוויה התכנסו האבלים בבית מ...
אל הספר