מנשר ד' שנשלח לראשי החינוך

23 קו ל ק ור א למינה ל החי נ וך ה ד תי ו הכל ל י ( דב רי מ בו א ) השאלה היא מהו המעשה החינוכי או הדידקטי שיש לערוך בו שינויים לשם שיפור החינוך . יש אינטראקציה הדוקה בין חינוך להוראה עד שאין חינוך בלי הוראה ואין הוראה בלי חינוך . מצד אחד כל הוראה מטילה שינויים בטיב הקליטה, בטיב ההבנה ובהשקפות של התלמידים . צריך להיות ברור לכל בר דעת, שמורה, ואפילו המעולה ביותר, אם הוא בוהה ואפילו מתבונן בתלמידים, בעצם התבוננות זו אינו יכול לחנך או ללמד . לחנך אפשר רק על בסיס של תכני עולם המציאות ועל יסוד הסברים הגיוניים — קוגניטיביים מזה ורגשיים מזה, המתיחסים לעולם שבו אנו חיים . רק בעזרת דרכים אלה משתכנע התלמיד לקבל את דברי המורה . מצד אחד הטפה רגשית מובילה לאינדוקטרינציה או לשטיפת מוח ואין לה כל קשר לחינוך . מצד אחר גדולי המחנכים שניסו לחנך על יסוד הצגת חומרי הדעת במצב פסיבי מעולם לא עלתה בידם . הואיל והחינוך מתרחש על יסוד התייחסות למציאות, על יסוד הכרתה, על יסוד שיפוטה ועל יסוד הדיון בפרטיה, עלינו להפגיש בין מציאות זו לתלמיד המתחנך, שלא על יסוד בהייה סתמית . ואולם הואיל ואי אפשר להביא את הממשות של כל...  אל הספר