יעקב עזרא ויזל | 85 אך מעל לכול עמדה לנגד עיניי שאלת נפשו של התלמיד . פנייתו של הרב לא הייתה בעניין הישגי התלמידים, אלא חששו פן תיפגע נפשו של התלמיד, פן ירד לטמיון כל מה שהושקע בו עד הגיעו לגיל הבגרות . חז"ל מפרשים את דברי המקרא "ונטמאתם בם", ונטמטם בם, כלומר עם דעות פסולות אפשר לטמטם את נפשו של הילד ולהסיטו חלילה מדרך הישר . שאלת ה"מה קודם למה", או מה להעדיף, זו הדילמה שהייתי נתון בה . שאלה חשובה ומורכבת הנוגעת בנפש, באידאולוגיה, בעקרונות וברוח התורה והיהדות . עמדת הרב הייתה ברורה וחד - משמעית, עמדת ראש הישיבה הייתה נחרצת, עמדת ההורים שקולם נשמע ישירות לרב ( כנראה לא הם ולא הרב רצו לחשוף את שמות ההורים, למען האמת גם לא היה צורך בכך, כי לא זה העניין ) הייתה עניינית . כיצד נוהגים ? התוצאה התייעצתי עם מספר אנשים, בהם אישיות רבנית שאני מוקיר אותה ומתייעץ עימה, נציגי ארגון המורים הדתיים, עמיתים לעבודה וכמובן עם ראש הישיבה עצמו . ההחלטה שקיבלתי והעברתי לידיעתו של הרב הייתה : המורה יוזמן לשיחת הבהרה לראש הישיבה, ובה תובהר לו החומרה שבהתנהגותו ובדבריו . הוא יתחייב בכתב לראש הישיבה כי עד סוף ש...
אל הספר