יעקב עזרא ויזל | 49 התוצאה ביום המדובר הגעתי לבית הספר והתקבלתי בלבביות . הוזמנתי לחדרו של המנהל ( הלוואי עליי אז כמפקח "משרד" שכזה ) . זוכרים את הסיפור של "השגריר הטורקי" ? כך חשתי ביושבי מול הדרת קודשו של המנהל . כמובן שהתעלמתי מכל הסובב ובעיקר מהנכסים האסטרטגיים ששיוו למפגש לוח שחמט ושני יריבים נערכים לקרב המדובר . במהלך השיחה "העזתי" לשאול את המנהל בטון ידידותי ואף חברי, מדוע אינו נענה למכתביי, מדוע אינו משיב לי תשובות החשובות "לי" כמפקח . וכאן למדתי את אחד הפרקים החשובים בעבודת המפקח . חדרו של המנהל היה רחב, שולחן מנהלים מסתובב ( אני עד אז הסתובבתי סביב עצמי ולא סביב כיסא מכובד ) , שולחן מנהלים משרדי יוקרתי ויקר . לשולחן היו ארבעה מגירות ועליו כיסוי זכוכית, ועוד אביזרי ניהול מתקדמים במונחים של אז . ( כדברי הכתוב במגילת אסתר "וכלים מכלים שונים" . ) פאר והדר סביב ששידר עוצמה ויוקרה . להבנת העניין, אוסיף פרט חשוב מאוד . בית הספר היה ממוקם באחת הקריות, בשכונה קשת יום, ובה אוכלוסייה הומוגנית מעדת הגרוזינים . למעמדו של המנהל בעיני ההורים הייתה משמעות, וככל שהוא נכבד ויקר, כך הקהילה מתיי...
אל הספר