פרק שלישי: מניינים

4 7 פ רק ש לישי כ ל ה מניינים ה יו א פוא ה תכנסויות ב לתי מ אושרות ל צורך פ ולחן ד תי ו משום כ ך ב לתי ה וקיות . א ולם כ פי ש הודו פ רסומים ס ובייטיים ב תקופת ה ״פרסטרויקה״, ה תקיימו ע ל פ י ה מסורת ש ל ב ני ה דת ה מוסלמית ו הבודהיסטית ה תכנסויות ל צורכי פ ולחן ב בתים פ רטיים " ובמשך ע שרות ש נים . . . ה תעלמו מ כך ה רשויות ה סובייטיות ה מקומיות ת וך ה סכמה א ילמת מ שום ש לא ר צו . . . ל התנגש ע ם ה דתיים" . * ב מסגרת ז ו ר אוי ג ם ל ראות א ת ק יומם ש ל ה מניינים, ש הרשויות י דעו ע ל ק יומם ו לא פ ירקו א ותם, ל פחות ע ד ש להי ש נות ה ארבעים . א ם ק יימת ה צדקה ל הלק א ת ה מניינים ל סוגיהם, ה רי ה חלוקה ה יא ל א ב ין ה הוקיים ו המחתרתיים, א לא ב ין מ ניינים ק בועים ל בין מ ניינים ל חגים . ה מניינים מ הסוג ה ראשון ה יו מ תכנסים ל תפילה מ די י ום, מ ספר י מים ב שבוע א ו ב שבתות, ה יינו ה יו מ עין ב תי כ נסת כ פי ש צוין ב דו״ה ע ל ה פעילות ה דתית ה יהודית ב י 1948 : " הם ב מהותם ב תי כ נסת, ב הבדל א הד, ש הם מ תקיימים ב בתים פ רטיים ו פועלים ב צורה ב לתי ח וקית" . '' ל קיום ת פילה ב מניין ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי