4 4 פ רק ש ני ר שאים ל השתתף כ ל ב אי ב ית ה תפילה ו לא ר ק ה מתפללים ה קבועים ו הדבר א יפשר ל רשויות ל כוון א ת ת וצאותיהן ) לפיכך ר אוי ל התייחס ב זהירות ל תיעוד ה סובייטי כ ל א ימת ש הוא מ דבר ע ל ב חירת ה נהלה א ו ר ב ( . י תר ע ל כ ן, כ ל א סיפה ש ל א נשי ה תאגדות ד תית ש לא ל צורכי ת פילה א ו פ ולחן, נ זקקה ל אישור מ יוחד מ טעם ה רשות . ' ה רשויות ש מרו א פוא ב ידיחן, ג ם ל פי ה חוק, ז כות ל פיקוה ע ל ה התאגדות ה דתית ו נציגי ה רשות ה מקומית, ו ״מוסדות א הרים, ש מתפקידם ל שמור ע ל ה סדר ה מהפכני״ ה יו ר שאים ל שלוח נ ציגים ל אסיפות ש ל כ ל ה תאחדות ד תית . ' מ לבד ז את, ה רשות ה מקומית ו מוסדות א הרים ה יו ר שאים ל בטל ב חירה ש ל כ ל א חד מ חברי ה הנהלה,' ו הם נ הגו ל השתמש ב זכות ז ו ע ל מנת ש יכהנו א נשים נ וחים ל הם . ה תאהדות ד תית ה ייתה ר שאית ל פעול ב אופן ר שמי ר ק ל אחר ש נרשמה כ חוק ב רשות ה מקומית ו זאת א ישרה א ת ק יומה, ו לפי ה וראות מ שנת 5 194 ה יה ע ל ה התאחדות ה דתית ל קבל א ישור ג ם מ הסובייט ל ענייני ד תות א ו נ ציגו ב מחוז . ״' ע ל ה סובייט ל ענייני ד תות ה וט...
אל הספר