פרק שלישי 96 לשאלות המנהיגות, בניגוד לאלו שהביא בשם המגיד, שבהם יש דיונים חשובים בסוגיות המנהיגות . אחת התורות ששמע החוזה בעצמו מפי המגיד בביקוריו בחצר ברובנה חוזרת ונשנית בווריאציות שונות עשרות פעמים בספריו . לא יהיה זה מוגזם לומר כי החזרה התכופה על תורה זו פעמים רבות כל כך מעמידה אותה כתשתית מרכזית לתפיסתו של החוזה את הצדיק, ומלמדת כי הוא ראה בה אמירה רבת חשיבות המאפיינת את תורתו של המגיד ולפיכך אימצה∆ כמעין מוטו לספריו שלו . חוויית הביקור בחצר המגיד בהיותו צעיר לימים והדברים ששמע ישירות מפיו היו מכריעים בעיצוב הגותו, והיווּ עבורו מקור סמכות אופטימלי לגיבושה . מדובר בתורה המוסבת על שליבתם של שני מאמרי חז"ל אלו : 'אין מזל לישראל' ( שבת קנו ע"א ) ו'חיי בני ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא' ( מועד קטן כח ע"א ) . כבר בעלי התוספות ( שבת שם ) והזוהר עימתו בין שני 72 בדרשת החוזה בשם המגיד הם זוכים לפרשנות מאמרים אלו, הנראים סותרים זה את זה . חסידית אופיינית הדורשת את המילה 'אין' כמוסבת על הצדיק ( בחינת 'אַיִן' ) ואת המילה 'מזל' כמייצגת את השפע הגשמי השופע בגינו : כמו ששמעתי ...
אל הספר