230 תוספות : מסד וטפחות מת בחרן בן מאתיים שנה וחמש שנים . לאמור : מאה שלושים שנה וחמש שנים אחרי הולדת אברם בנו הבכור . “וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם, לֶךְ- לְךָמֵאַרְצְךָוּמִמּוֹלַדְתְּךָוּמִבֵּית אָבִיךָאֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ ; וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה" ( בראשית יב, א - ב ) . רמב״ן מפרש : “לך-לך להנאתך ולטובתך" . ההתגלות הנבואית, סימן ההיכר שלה, לפי הרמב״ם, שהיה בר-פלוגתא של רמב״ן, היא הכפייה . נמצא כי הציווי שנצטווה אבי האומה לצאת לארץ כנען, בלי אביו ועם שרי ולוט, אפשר שנלווה אליו מעמד התגלות אישי, ביטוי לרצון חופשי ובחירה מתוך חירות להיענות לצו האלוהי או התגלות נבואית כפקודה שאין לסרב לה . מי שעתיד להיות מפיץ האמונה באל אחד הוא מצאצאי עֵבֶר . שֵׁם היה אבי אבותיהם של כל בני עֵבֶר, לרבות אברהם, ומכאן השם “עִבְרִים" ככינוי לעם ישראל . אברהם היה ראש אבות לעם ישראל . עַם ישראל נקרא על שמו, זרע אברהם . השם “אברהם" ניתן לו כהבטחה להיות אב המון גויים . לגדולת שמו נוספה האות ה"א — עוד אות משמו של אלוהיו, העתיד להיוודע למשה בשמו “אהיה" ו...
אל הספר