178 | סוף החיים בישראל חיים כיום עם דמנציה, מהם כ- 137 אלף גרים בקהילה . שיעור האנשים החיים עם מחלת הדמנציה צפוי לעלות לכ- 290 אלף בשנת 2030 , במקביל לעלייה הצפויה במספר הקשישים בישראל ( משא"ב 2014 ) . ניתן לסווג את מחלת הדמנציה לפי שלבי ההידרדרות בתפקוד הקוגניטיבי, התפקודי וההתנהגותי : בשלב המוקדם והקל התסמינים הנפוצים הם ליקויים בזיכרון, פגיעה ביכולת החשיבה וההתמצאות, קשיי תקשורת ושינויים במצב הרוח ובהתנהגות . בשלב זה אנשים שומרים על רוב יכולותיהם התפקודיות וזקוקים לסיוע קל בלבד . מאחר שרבים מן הלוקים במחלת הדמנציה הקלה מודעים בדרך כלל לשינויים ביכולותיהם, הם יכולים לשתף את הסובבים אותם במה שהם חווים, ויכולים לסייע בתכנון הטיפול בהם בעתיד . בשלב הביניים מתרחשת ירידה נוספת בזיכרון, ביכולת הקוגניטיבית ובתפקוד המוטורי שלהם, והם זקוקים לסיוע בחלק מן הפעולות היום-יומיות ובקשר עם הסביבה . הם גם עלולים ללקות בתסמינים התנהגותיים ופסיכולוגיים, הכוללים אגרסיה, צעקות, חרדות, חוסר מנוחה, שוטטות לא מכוונת, חוסר עכבות מיניות והזיות . התסמינים האלה נחשבים למעיקים ולקשים ביותר לחולה ולבני משפחתו . ע...
אל הספר