ביואתיקה במבחן - אודות הקשר בין מוות מוחי ותרומות איברים בישראל

144 | סוף החיים מדעת, שלילת מניעים חומריים לתרומה ואיסור סחר איברים . הסדרת המוות המוחי התמקדה בביסוס העובדות ויצירת סמכות לקבוע את רגע המוות . חומת ההפרדה בין שתי הסוגיות נבנתה מהניגוד שבין עובדות ( קביעת רגע המוות ) ונורמות ( התנאים לקבלת תרומת איברים מהמת ) , או במילים אחרות, בין תחום הידע המדעי ותחום הפעולה האתי . החיץ בין ההשלכות האתיות של הוויכוח אודות המוות המוחי ובין השאלות העולות מכלכלת המחסור באיברים להשתלה הלך והעמיק בעשרות השנים שחלפו מאז 1968 בארצות הברית ובמדינות רבות אחרות ( 2011 Bishop ) . ההפרדה התמסדה בעיקר במישור הפורמלי של נהלים, חוקים ותקנות, עד כדי כך שהזיקה בין השתלות איברים וקביעת רגע המוות הוצגה כנסיבתית בלבד ולא ישירה . האתיקה הרפואית קידשה את כלל התורם המת ( Dead Donor Rule ) הקובע כי "התורם איברים חיוניים חייב להיות מת" . לשם כך צריך היה לעגן את הקביעה כי חרף המשך פעילותו של הלב, מוות מוחי איננו מצב גבולי בין חיים ומוות, אלא מצב מוחלט וחד משמעי של מוות מבחינה עובדתית ומשפטית הקובע את מותו של החולה ( 1993 Arnold and Youngner ) . הניסיון ליצור חיץ מוחלט בין הש...  אל הספר