חוק החולה הנוטה למות: משפט, אתיקה ופרקטיקה

100 | סוף החיים הנוטה למות ייעשה תוך איזון ראוי בין ערך קדושת החיים לבין ערך אוטונומיית הרצון של האדם והחשיבות של איכות החיים ; ( 2 ) מתן טיפול כאמור יהיה מבוסס על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ועל עקרונות יסוד בתחום המוסר, האתיקה והדת ; ( 3 ) בקביעת הטיפול הרפואי בחולה, מצבו הרפואי, רצונו ומידת סבלו 1 בהמשך לכך, החוק קובע כי החוק כי המטופל הם השיקולים הבלעדיים . יגדיר מהו סבל משמעותי עבורו, ואם לא עשה כן הרי שהחוק קובע שמדובר בכאב או סבל שאדם סביר היה מוכן לעשות מאמץ ניכר כדי להימנע מהם או לסלקם, גם אם הדבר כרוך בפגיעה משמעותית באיכות 2 חייו או בתוחלת חייו . נוכח עקרונות אלה, החוק קובע מנגנון המורכב ממספר שלבים באשר לקבלת החלטות בחולה הנוטה למות בסוף חייו . בשלב הראשון על הרופא האחראי לקבוע אם המטופל הוא חולה הנוטה למות או חולה בשלב סופי כהגדרתם בחוק . החוק מגדיר חולה נוטה למות כמטופל שנקבע לגביו כי הוא סובל מבעיה רפואית חשוכת מרפא ותוחלת חייו, אף אם יינתן לו טיפול רפואי, אינה עולה על 6 חודשים . החוק מגדיר גם חולה "בשלב סופי" כמטופל שכמה מערכות חיוניות בגופו כשלו ותוחלת...  אל הספר