86 | סוף החיים החברה, וככל שצריך גם את האיזון ביניהם . הוא המכוון את האדם - כל אדם - בחיי היום-יום שלו . הוא הדין גם בחוק החולה הנוטה למות, המסדיר את הטיפול בחולה הסופני ( להלן : החוק ) . המשטר החוקי הנוהג בארץ בסוגיה זו התגבש לפני למעלה מעשור, והוא תוצר של איזון בין תהליכים חברתיים שונים ( הכרה גוברת בזכויות האדם ) והגנה על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית . המעבר לשיח זכויות הוביל להכרה גוברת באוטונומיה של החולה, אף כי זו כשלעצמה איננה בלתי מוגבלת . האם האיזון שנקבע בחוק משקף איזון ראוי בין הערכים המתחרים ? כדי להשיב אסקור תחילה את עיקרי ההסדר הנוהג, לרבות סקירה קצרה של הפרקטיקה שנהגה בבתי המשפט קודם החוק . לאחר מכן אציג את גישת המשפט העברי ולבסוף אציע לתקן את החוק על ידי אימוץ העיקרון ההלכתי המתיר להסיר את הגורם המעכב את ההליך הטבעי של המיתה, עיקרון המכונה "הסרת המונע" . א . המשטר המשפטי הנוהג בארץ ההסדר לפני כניסת החוק לתוקף שני חוקים הסדירו סוגיה זו קודם חקיקת חוק החולה הנוטה למות ( ולאחריו ) : חוק העונשין, תשל"ז - 1977 וחוק זכויות החולה, תשנ"ו - 1996 . שני החוקים אינם...
אל הספר