על הדילמות סביב האכלת צינור בדמנציה מתקדמת | 71 מראיינת : את אומרת אני לא רוצה, אז למה היא כן ? "בגלל שאני הבת שלה, מה היית מצפה שהבת שלך תעשה ? אמרתי לבת שלי שהיא תחנוק אותי . . . אנחנו דיברנו על זה . . אמרתי, כשאהיה במצב של אימא, של סבתא שלך, תעשי משהו שאני אגמור את הסיפור" . מרואיינת אחרת אמרה לאחר שאימהּעברה את ההליך : "אני לא רוצה להיכנס לסרט של אימא" . המקרים בהם שמענו שאפוטרופוסים למדו מניסיונם והורו לילדיהם כיצד לנהוג בהם הינם ספורים, אך ייתכן שהם מרמזים על מגמת שינוי בחברה הישראלית, דבר הדורש בחינה עתידית ממושכת . ההליך מבטא תקווה נושא מרכזי שעלה בשיחות ובראיונות הוא תפיסת ביצוע ההליך כמלחמה במוות, כטיפול הנושא בחובו תקווה למרות ההבנה בדבר חוסר יעילותו . אחד המרואיינים מספר : "אני מרגיש שאני נלחם במוות במצב הזה . . . אולי האופטימיות שלי ניצחה במחשבות האלו . מכיוון שאני שואל את עצמי, ואם לא ? מה אפשר לעשות" . מרואיין נוסף מתייחס לפעולה כאל פתח לתקווה : "לתת לה תקווה . . . לא לשלול את הבן אדם", ואחר תופס את עצמו כמי שמסוגל להציל את אימו : "פשוט תפסתי את עצמי ככה באוזן, ואמרתי שא...
אל הספר