190 משפט ההיסטוריה אומרים מה שהם רוצים, יהיה ראוי לאמירה — שיהיה בו מן הטוב, ושהטוב הזה ירבה מן הרע שבו" . פחות מכך הוא הזמנה לאנרכיה, כי אז אין מתקיים "העיקרון הנחוץ ביותר" הדורש שבחברה ובתרבות יתקיימו מקורות סמכות . תרבות ואנרכיה לא התקבל יפה . מבקר אחד לעג למחבר הרואה עצמו "נביא התרבות", אחר גיחך על ניסיונו של ארנולד לברוא "דת חדשה הנקראת 'התרבות' . [ . . . ] סוג של מסתרי אלאוסיס", ושלישי תיאר אותו כאגוצנטרי הרוצה "להפוך את העולם כולו למקום נעים יותר למר מתיו ארנולד לחיות בו, וזאת על ידי שכפול דמותו של מר מתיו ארנולד" . הם דחו את תפיסתו התרבותית ואת הטענה בדבר אנרכיה — ובעצם קבעו שאין שום מלחמת תרבות . כעבור מאה שנה, הסטודנטים שלי, באמצע מלחמת התרבות שלהם, זיהו את התרבות על-פי ארנולד עם מנטליות ספרי המופת הדכאנית שהם נאבקו בה בקמפוסים . הלוחמנים שבהם אפילו לא דחו את האישום באנרכיה : הם קיבלו אותו באהבה . מה שארנולד שיבח וכינה "סמכות" היה בפיהם "סמכותנות" מתועבת ; וה"אנרכיה" שארנולד גינה היה בעיניהם החירות במיטבה : החירות המושלמת, שהיא ניגודה הגמור של התרבות המושלמת שהוא קילס . בקראי...
אל הספר