56קץ ההיסטוריה ? מופשטת ואינדיבידואליסטית מכדי ש"תממש" את עקרונות הנאורות . על כן הביאה בכנפיה את הטרור הגדול, שניסה לכפות את העקרונות הללו בכוח, בניגוד למגמת ההיסטוריה ולטובת המדינה . ועל כן גם נכשל נפוליאון . על כן גם באו המאורעות הבאים בהיסטוריה . מקריאה אחת בהגל עולה שההיסטוריה האירופית שלאחר המהפכה הצרפתית ( ובעצם, כבר מאז הרפורמציה ) היא כולה עניין של פרטים, עיבודם של העקרונות שכבר מומשו בתודעה, מלאכת גילומו של החופש בגופה של המדינה וגילומה של התבונה בגוף ההיסטוריה . אולם בקריאה אחרת בהגל נראה שההיסטוריה היא ניסיון נצחי — ולָנֶצח בלתי מושג — לממש את העקרונות הללו . הדיאלקטיקה עשויה לא מה"התחלה, אמצע וסוף" של פוקויאמה, אלא מ"תזה, אנטיתזה וסינתזה" — בשרשרת בלתי פוסקת שבה הסינתזה של אתמול היא התזה של היום וחוזר חלילה, ספירלה 2 אינסופית המשמרת את הדרמה של ההיסטוריה . הֶגל השני הזה היה אידיאליסט ( במובן הפילוסופי ) , לא אוטופיסט . לא הגל, כי אם קרל מרקס, הוא האיש שהגדיר את ההיסטוריה כתולדות מאבק המעמדות, ואת הסוציאליזם כביטול המעמדות, וייחל, על יסוד זה, למצב סופי של ההיסטוריה, קץ ההיס...
אל הספר