16האם ההיסטוריה אומרת דברי טעם ? ההיסטוריה במובנה הנכון משרתת את האדם החי "בשלושה הקשרים : באשר הוא פועל ושואף, באשר הוא מקיים ומכבד, באשר הוא סובל וצריך ישע . לשילוש זה של יחסים מקביל שילוש של סוגי ההיסטוריה : מונומנטלית, אנטיקווארית וביקורתית" . ההיסטוריה המונומנטלית עניינה גדולתו של העבר ; ההיסטוריה האנטיקווארית קושרת את היחיד אל "אנחנו" ( עיר, עם, ציביליזציה ) הגדול ממנו ; וההיסטוריה ה"ביקורתית" שופטת את העבר ומסבירה מה ממנו ראוי לשימור 37 כל אחת מהן מועילה על פי דרכה ומזיקה על פי דרכה . ומה לא . ההיסטוריה המונומנטלית נוטה להאדיר עבר מיסטי, האנטיקווארית נוטה לשמר עבר טריוויאלי, והביקורתית — להרוס את העבר מתוך קנאות מופרזת לביקורתיות . אך ההיזק הגרוע ביותר הוא סירוסה של ההיסטוריה בידי הסריסים, שאין להם חפץ בסוג זה של היסטוריה המסוגל להזין "חיים ומעשה", כשם שאין להם חפץ בנשים . ספרו של ניטשה הוא כתב אישום חריף נגד ההיסטוריה, אך לא גזר דין מוות . וההיסטוריה היא הנאשמת, ההיסטוריה כדרך חשיבה וכתיבה על העבר — היא, ולא העבר עצמו . לדידו של ניטשה, לעבר יש קיום ממשי ועצמאי, גם אם קשה להיסטו...
אל הספר