׳דגל ציון׳ והתארגנות הנוער הספרדי והמזרחי בתקופת המנדט 221 בארגון הנוער אלא גם על שדגל ציון נכשלה ב'חיסול העוני הנפשי בין נוער עדות המזרח' . לפי הביקורת הזאת, פעילות התנועה התמקדה בספורט, ולא בענייני רוח ותרבות . מדריכי התנועה הוצגו בה כנעדרי הכשרה בחינוך וכחסרי יכולת להנחלת תכנים תרבותיים . 103 לעומת זאת, יעקב גרומן, שהיה חבר מערכת הד המזרח ופעיל בתנועת הצופים, סבר כי בעיית נוער עדות המזרח נבעה לא מ'עוני נפשי', שמציין מצב תרבותי, אלא מ'עוני גופני' . עמדה זו הדגישה את חשיבות שינוי המצב הסוציאלי והכלכלי ולא הייתה ייחודית לפעילי דגל ציון ; היא רווחה גם בקרב פעילי תנועת הנוער העובד . עם זאת, פעילי תנועת הנוער העובד שללו את הפתרון העדתי שהציגה דגל ציון . על פי תפיסתו של גרומן, בעיית העוני הגופני עמדה גם בבסיס העוני הנפשי, ולכן הוא סבר כי על דגל ציון היה לפעול בתחום העזרה הסוציאלית, ולא רק בהשקעה בפעילות חינוכית או ספורטיבית . את הכישלון במצבו של הנוער הספרדי והמזרחי תלה גרומן בעסקנים הספרדים, שלא הקצו לכך מאמץ ארגוני מתאים, וביישוב המאורגן, המוסיף 'עדיין להסיח את דעתו ממה שקוראים אצלנו "קצ...
אל הספר