526 ראייה שמשחררת צ'נדרקירטי הדגיש שההתייחסות לבורות כאל דבר ממשי שבאמת מפברק את המופעים, מהווה פגם בתובנה שאותו יש לסלק : כמו גוש כבד של עננים, אפלת הבורות מכסה את תודעותיהם של אנשי העולם הזה, וכך המושאים מופיעים באופן לא נכון . ממש כשם שאנשים מסוימים, בשל בעיות בראייה, יתפסו בטעות שערות [ קווים שחורים ] , ירחים כפולים, עיניים על נוצות טווסים, דבורים — כשכל אלה אינם אלא אשליה — ממש כך, בשל הבורות, מי שאינם חכמים יתפסו את מגוון התופעות המפוברקות באמצעות המשגתן . "קארמה [ מעשים בגוף, בדיבור ובתודעה שמפברקים מופעים ודוקהה ] מתהווה בשל הבורות ; כשהבורות מודחת, כך גם הקארמה" — מי שחושב כך בנחרצות מסגיר את טיפשותו . אור השמש של התובנה מסלק את האפלה הכבדה של הבורות . החכמים 1 השיגו את הריקות, וכך הם משתחררים . בפרשנות שלו לחיבורו של צ'נדרקירטי, מיפאם הסביר את הפסקה הזאת בהרחבה : [ מי שמבינים את דרך האמצע ] מבינים כי בעצם הרגע שבו מתגלמים המופעים המתעתעים — כתוצאה מסיבתם, דהיינו הבורות — אותן תופעות חסרות קיום אינהרנטי . זהו השחרור . משום כך אמר צ'נדרקירטי שהם לא מחשיבים את סיבת המופעים למשהו...
אל הספר