482 ראייה שמשחררת אנחנו יכולות להביט מקרוב בכמה מהגורמים המנטליים האחרים של נמה- רופה . לצד הוודאנה והתפיסה, נמה-רופה כוללת בין השאר את הכוונה, 2 כל השלוש מעורבות בכל תהליך קוגניטיבי, וגם, כפי תשומת הלב והמגע . שאמרנו, בעיצוב ובפברוק המופעים . גם הפעם, כשאנחנו בוחנות את המרכיבים הללו, במקום שנצליח לבודד ישויות או גורמים מוגדרים היטב אנחנו מגלות את ההפך — שהם בעצם בלתי נפרדים זה מזה ותלויים הדדית . כשאנחנו מהרהרות למשל מהי תשומת לב, אנחנו רואות שהיא מורכבת מכוונה וממודעות . זה נכון אפילו ביחס לרגע החטוף ביותר של תשומת לב . הכוונה ממקמת את המודעות או מכוונת אותה על מושא, אפשר לומר . כמובן, בכל רגע אנחנו עשויות להיות מודעות או לא מודעות לכוונה הזאת . אבל בלעדיה, או בלי המודעות, אין משמעות לתשומת הלב . תשומת הלב איננה נפרדת בשום צורה מהכוונה או מהמודעות . יתר על כן, כשנהרהר בה ברמה המעודנת והיסודית ביותר, נוכל לראות שהכוונה שמתלווה לתשומת הלב היא למעשה תנועה מנטלית לעבר משהו, היצמדות, היתפסות במושא תפיסה כלשהו . לפיכך היא למעשה בלתי מובחנת מן התנועות של ההשתוקקות וההיאחזות . וממש כשם שהיצמ...
אל הספר