408 ראייה שמשחררת איכשהו בהליכה שלנו . מנקודת המבט הזאת, כמו שכבר רמזנו, ריקות יכולה להכיל גם את המשמעות של "מלאות" . שום דבר איננו קטן, מוגבל ומוגדר היטב כפי שנדמה : טבעו הוא אינסופי במובנים מסוימים, מלא בכוליות של דברים אחרים . וגם הדברים האחרים האלה אינם נפרדים, אינם ניתנים לבידוד . הם מגדירים זה את זה הדדית, תומכים זה בזה, חודרים זה לתוך זה . אנחנו יכולות להרחיב את ההרהור הזה ולזהות גם ש"הליכה" ניצבת תמיד ביחס או בניגוד ל"אי-הליכה" . אפשר לחשוף באמצעות חקירה את המלאכותיות של ההבחנות הללו . אם אנחנו הולכות באיטיות קיצונית במדיטציה, באיזו נקודה בדיוק אין זו עוד הליכה ? מתי בדיוק הליכה כזאת הופכת לעמידה ? ואם אנחנו הולכות מאוד מהר במדיטציה, מתי בדיוק "הליכה" הופכת ל"ריצה" ? מתי "ריצה" הופכת ל"קפיצה" ? אי אפשר למצוא התחלות וסופים מתוך שאלות כאלה אפשר לחלץ הנמקה רבת עוצמה, שיכולה לשמש 1 כשאנחנו הולכות או עומדות להתחיל ללכת, אנחנו אותנו במדיטציה . יכולות לחקור את התחלת ההליכה . הליכה, ולמעשה כל תנועה, לא יכולה להתחיל ממצב של נייחות, כי הנייחות פירושה לא להיות בתנועה . התנועה גם לא יכולה ...
אל הספר