394 ראייה שמשחררת ביחס לעולם הדברים, אנחנו בעצם יכולות לחוות רק את עולם התופעות שאנחנו תופסות . ( זו אכן המשמעות הנפוצה ביותר של המונח "עולם" בשימושו על ידי הבודהה של הקאנון הפאלי . ) אף פעם לא נוכל לדעת בדיוק איך הם הדברים "כשלעצמם", באופן בלתי תלוי בתפיסות . אבל אנחנו נוטות כמובן להניח שרוב הזמן אנחנו תופסות את "העולם האמיתי שם בחוץ" בדיוק כפי שהוא . כך שאימוץ של גישה פנומנולוגית הוא כבר שינוי משמעותי בפני עצמו . אבל הוא לבדו לא יחשוף בפנינו איך המופעים של דברים, של עצמיים, של זמן ושל מודעות מתהווים מתוך תלות הדדית, מפוברקים על ידי התודעה . הגישות המדיטטיביות הכלולות בספר זה הן לפיכך יותר מרחיקות לכת מרוב הגישות הפנומנולוגיות . כשאנחנו מפתחות את התרגולים הללו, ובמיוחד כשהם גורמים לדעיכה של מושאי התפיסה, אנחנו רואות איך התופעות נבנות, ומתחילות לראות שכל מבנה החוויה מפוברק . ראייה מקיפה ומעמיקה כזאת משפיעה באופן רדיקלי על התודעה והלב, על מערכת היחסים עם הקיום, על ההשקפה עליו . לעומת זאת, המדיטציה האנליטית, אף שגם היא בעיקרה סוג של גישה פנומנולוגית, ניגשת לעניין באופן מעט שונה . כל אחת ...
אל הספר