376 ראייה שמשחררת בו דבר : פשוט מניחות למודעות להתרחש באופן טבעי ונטול מאמץ, כפי שהיא עושה כמדומה ממילא . וכיוון שתחושת העצמי פחות גסה ומנופחת כשאנחנו מכוונות את הכוונה והעשייה ביחס לחוויה באופן הזה, אולי ברגעים כאלה נדמה גם ששום עצמי לא מפוברק . בגלל כל זה, ייתכן שנדמה שמתאפשר כך מצב טבעי או יסודי יותר מכל מצב שיכול להיווצר באמצעות עשייה . מסיבות אלו, "להיות" מרומם ומועדף על פני "לעשות" . משהו בהמשגות הללו יכול להוות, מ ד י פ ע ם, השקפה זמנית אפשרית אחת מתוך רבות עבור המודטת המתחילה . אבל כעת אנחנו אמורות כבר לראות בקלות את הבעייתיות שיש בהנחות ורשמים כאלה . כבר בפרק 11 הצבענו על כך שמה שיכול להידמות תחילה כחוויה של "אין עצמי" הוא למעשה רק חוויה של תחושת עצמי מפוברקת מעט פחות . האבחנות שלנו שם דרשו שנכלול טווח רחב בהרבה של תחושת עצמי בחקירותינו, וניתן עליו דין וחשבון . כעת, לאחר שראינו את דעיכת התופעות והרהרנו בה, אנחנו יכולות כעת להטיל ספק בכל הרעיון של "פשוט להיות" באופן גורף עוד יותר, שכן אנחנו יכולות לשאול : האם חוויה כזאת, של "פשוט להיות", היא אמנם חוויה של אי עשייה ? משהו צריך ל...
אל הספר