338 ראייה שמשחררת את דעיכת התפיסה הזאת ( fading of perception ) — או כפי שנגרג'ונה ואחרים כינו אותה לפעמים, "השקטת התפיסה" ( pacification 2 — חשוב לחוות שוב ושוב ושוב, ולהרהר בה ארוכות . of perception ) קל לפספס את התובנה כאן . בלי להקדיש לכך מחשבה נוספת, המתרגלת עלולה פשוט להניח שהדברים נעלמים "כי הם ארעיים", או "כי תשומת הלב מרוכזת במשהו אחר" . אבל חקירה מדוקדקת יותר תחשוף שמתרחש כאן דבר מה הרבה יותר מפתיע, מסתורי ורדיקלי מכפי שנרמז במסקנות הללו : ה ח ו ו י ה , ת פ י ס ת ה ת ו פ ע ה , ת ל ו י ה ב ה י א ח ז ו ת . כדי שדבר מה יופיע בפני ההכרה בתור הדבר הזה, כדי שהוא יתגבש לכדי חוויה, דרושה מידה מסוימת של היאחזות בו . כפי שרמזנו לעיל, התובנה הזאת רק מרחיבה בעצם את תובנותינו הקודמות, לגבי האופן שבו היאחזות מפברקת גם תחושת עצמי וגם את ממשיותן המדומה של תופעות . דעיכת התפיסה היא במובן מסוים רק עוד קצת אובדן ממשיות . למעשה, את התלות של התופעות בהיאחזות ניתן לראות בכל רמה, גסה או עדינה ככל שתהיה . ברמה גסה יותר, ניתן לראות שכשאנחנו נסחפות, למשל, להתקף זעם, תחושת העצמי בהחלט נעשית מודגשת יותר...
אל הספר