5. סיכום ומסקנות

32 להגיע לתמונה מדויקת ככל שניתן על מיקומו של כל אזרח בשוק העבודה, והסיבות לאי- השתתפות בשוק העבודה . נראה שמנקודת המבט של מערכות חינוך, ההגדרות האירופית והבריטית רחבות יתר על המידה, שכן הן כוללות גם הכשרה מקצועית והשתתפות בשוק העבודה . ההגדרות של האו"ם וארה"ב, לעומת זאת, מתמקדות בהשתתפות ובהצלחה בלימודים במערכת החינוך עצמה, החל מגיל הגן ועד לסיום התיכון . שיטת המדידה של האו"ם, שלפיה בכל שנת לימודים נמדד מצבם של כל התלמידים שהיו רשומים במערכת החינוך, נותנת תמונת מצב שנתית על כמות הנושרים, שניתן לפלח לפי שכבות גיל וכיתות ולפי משתנים נוספים ככל שהנתונים מאפשרים . שיטת המדידה האמריקאית מאפשרת התבוננות בתופעת הנשירה בגיל התיכון מזוויות שונות, מנקודת מבט של אירוע – כמה נשרו בכל שנה, ומנקודת מבט של סטטוס – כמה נושרים ישנם בשכבת גיל מסוימת . נראה ששילוב הגישה של האו"ם עם הגישה האמריקאית תאפשר יצירת מדדים מקיפים על המתרחש במערכת חינוך ספציפית . אם כן, ניתן לנסח כמה מדדים המשמשים זה לצד זה, ואין צורך להסתפק במדד יחיד . מן הדיון בדרכי המדידה ניתן להעלות מספר מסקנות נוספות, וביניהן : א . מדידה וה...  אל הספר