16 לניתוח מאפייניה ולגיבוש דרכי התערבות מתאימות . במסגרת מאמץ בין-לאומי זה, פותחו במדינות ברחבי העולם מסדי נתונים בתחום החינוך, המכונים Educational Management Information System – EMIS . מסדי הנתונים שימשו לניטור נשירה בהתאם למודל חמשת הממדים שהוצג בפרק הקודם . הם פותחו מתוך הבנה שזיהוי כל הילדים מחוץ לבית הספר באוכלוסייה היא משימה מורכבת . לפיכך נוסח מודל של שלוש רמות של נראוּת הילדים מבחינת המערכת : א . נראוּת מלאה : ילדים שניתן לזהות באמצעות המידע שנמצא במשרד החינוך, כלומר במערכת ה - EMIS שלו . מדובר בילדים שנרשמו למערכת החינוך ונשרו ממנה – ומשעה שנרשמו, המערכת מכירה אותם . ב . נראוּת חלקית : ילדים שלא ניתן לזהות באמצעות המידע שנמצא במשרד החינוך, אך שיפור של המערכת או שימוש במידע שנמצא בידי גופים ממשלתיים אחרים עשוי לסייע בזיהויים . למשל, ילדים שנרשמו למערכת החינוך והפסיקו להגיע עשויים להיות "בלתי-נראים" אם רישום ההיעדרות שלהם לא בוצע באופן מספק ; וילדים שלא נרשמו מעולם למערכת החינוך עשויים להיות מזוהים על פי מספר תעודת הזהות או תעודת הלידה שלהם בהשוואה לרישומי התלמידים במערכת החינו...
אל הספר