תיקונים — תּקוּנים | 293 מסוגל להתרומם, אבל ציפור זו קשורה לתענוגות עולם זה . הוא טוען שהציפור התועה ביער זוללת את גופו של עץ צעיר, חולמני . ייתכן שהשל מתכוון לעצמו, כי על פי הנאמר קודם הוא תיאר עצמו כחולמני . שוקע בחלומות מבלי לראות את המציאות . מכאן עובר לבכי . העצים החולמניים לא בכו, אבל בכיים של כלבלבים יתומים נשנק . לפני כן עץ צעיר, כעת כלבים יתומים נחנקים . לאחר שהתחיל בתיאור הסבל של הצעירים, הוא ממשיך בתיאור הסבל של כולם . לדבריו, תחת משׂוכה אפלה, טובענית, אי שם גוֹוע כוכב חולה . הכל גווע וגם כוכבי השמיִם גוועים . הכוכב בודד בחלל שאין לו תחתית . ללא תחתית, אפשר ליפול ולהמשיך ליפול . והאבנים מדברות בצרידות בשנתן . קול האבנים צרוד כי הן מציעות מיטה של דמעות מִצַעֲרָן . הבית הראשון בשיר זה ארוך במיוחד . לאורך הבתים ולצורתם יש משמעות . נדמה שבית זה ארוך במיוחד כי השל רוצה להביע עניין שקשה להגבילו לשורות מעטות . אמנם היו שירים שבהם הצליח לתת לרעיונותיו ביטוי בשורות מעטות, אבל כאן הרגיש צורך להרבות בשורות . בבית זה שמונה שורות ובשני הבתים הנוספים ארבע שורות . המסופר בבית זה, כאמור, מז...
אל הספר