280 | ניתוח השירים השל מתחיל את השיר בתיאור הדרך שבה הוא מנקה את עצמו והמחשבות העולות במוחו בזמן הרחיצה . ראשית, אין זו סתם רחיצה . השל מדגיש שהוא משתמש בהרבה מים . וכן, שצמרמורת ופחד אוחזים בו . "מים" מטהרים והשל מבקש כאן להיטהר . הוא עצמו רוחץ בעצמה בהרבה מים מטהרים . והוא מוסיף שבזמן הרחצה הוא חושב שאולי מים אלה הם הזיעה של מיליוני עובדים . משפט זה מעורר תמיהה . האם הוא רואה עצמו כמי שאחראי על העבודה הקשה שצריכים בני אדם לבצע כדי לפרנס עצמם ? האם הוא מבקר את עצמו כי הוא סבור שהמים שבהם הוא מטהר את עצמו הם על חשבון בני אדם אחרים ? כלומר, ייתכן שהשל מתייחס כאן להיותו שייך לאצולה הדואגת להיטהרותה . שמא בכוונתו לטעון שזו אצולה תרבותית אנוכית המתעלמת מצורכי הרוב ? אמנם במקרא נאמר : "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם", אבל הכוונה הייתה לכל בני האדם, לא רק לחלקם . העדר הצדק החברתי תמיד הטריד אותו, אבל כאן הבעיה חמורה יותר כי הוא מציג עצמו כגורם להעדר הצדק . בשיר הקודם טען השל שאלוהים בירך אותו בתחושות האשמה החזקות ביותר . כאן החל השל להציג נושאים הגורמים לתחושת האשמה שלו להתעצם . כאן מקור ת...
אל הספר