1. אשמה — שוּלד

תיקונים — תּקוּנים | 275 האפשרות לכפר על מה שגרם להשל את רגשות האשם . השל טוען בשורה זו שלעתים הוא שומע את חריקת הדלתות ומכך משתמע שלעתים אין הוא שומע . ייתכן שהסיבה להעדר צליל החריקה היא כי לעתים הדלתות אינן חורקות או שלעתים השל אינו מסוגל לשמוע . מכל מקום, בשורה זו השל מתייחס לאותם רגעים שבהם הוא שומע ושמיעה זו מחרידה למדי . במיוחד כי לאחר מכן, בשורה השנייה, השל כותב שפושעים חפים מפשע מחפשים ייאוש . משפט זה כולל בתוכו סתירה מכוונת, כי ייתכן שרק כך ניתן לתאר את מה שמתרחש בנפשו . אם היה כותב רק "פושעים" היה ברור ממה נבעו רגשות החרדה שבבית הראשון . חריקת דלתות בחושך ופושעים מעוררים חרדה אצל כל בר דעת . אולם, השל מתאר כאן פושעים חפים מפשע . אפשרות אחת להסבר כוונת השל היא לטעון שייתכן שאנשים אלה רואים את עצמם כפושעים כי רגשות אשמה כבדים מביאים אותם להטלת ביקורת חריפה על עצמם . ביקורת עצמית חריפה מביאה אותם למסקנה שהם פושעים . שם השיר הוא "אשמה" וכאן השל מבהיר שאדם עלול לתפוס את עצמו כפושע למרות העובדה שלא עשה דבר המצדיק את ההודאה באשמה . המילה האחרונה בשורה זו היא "יאוש" . ניתן היה לטעון ...  אל הספר
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה