ביני לבין העולם — צווישן מיר אוּן וועלט | 267 מתבטאת בצורה מיוחדת . הוא אינו מבקר כאן את צדקת דרכו . אף אם דרכו נכונה יש לכך מחיר ולא רק עבור עצמו . הזמן מאז החליט לממש את חלומותיו עובר וכל רגע שעובר מביא אותו לשאול את עצמו אם פעל בצורה נכונה . בשיר הקודם כמעט מחק את חלומותיו ותבע מעצמו להקרין חיוכים כלפי חוץ . אף על פי שבתוכו, ככל הנראה, עדיין בערה רוח חלומותיו . כאן השל אינו מסתפק בשמירת חלומותיו בתוכו . אין דרך להסתיר את המתרחש בנפשו ועליו לדעת שיש לכך מחיר והוא אינו יכול עוד להימנע מתשלום . הוא אינו מבהיר בדיוק מה כוונתו בדברים אלה, אבל סביר שהוא מתייחס גם לנטישתו את הקן החסידי . ייתכן שהוא מבין שאין דרך ביניים . בביוגרפיה המקיפה שהקדישו להשל קפלן ודרזנר הם מציינים שאף אם השל עבר לעולם חדש, מבחינתו עדיין לא נעלמה זיקתו ליהדות והיא מתבטאת בדרכים שונות . הוא לא הפך לנער שהחליט להתנתק מעברו ולפיכך הוא אינו שייך בצורה מלאה אל העולם החדש שאליו הגיע, וכמובן הוא כבר אינו חלק מהעולם הישן שנטש . השל נותן לכך ביטוי בטענתו שהשעות תובעות תשלום וצועקות : מתי תשלם על חלומותיך ? ! הצעקה מורה על ה...
אל הספר