232 | ניתוח השירים שלו שונה מהכמיהה המתה [ בּענקשאַפט - טויט ] של אבותיו . העובדה שהוא מתאר עצמו בשיר זה כמי שעומד על הגולגולות החיות מבהירה את טיב חוויית המרד המתחוללת בנפשו בזמן כתיבת שיר זה . בשורה השנייה של השיר מבהיר השל שאין לפרש את הדימוי שבו הוא עומד על הגולגולות החיות כפריקת עול שמיִם . כפות רגליו נעות כידיים של כוהן בשעת ברכה . הן מבקשות לברך, כי הוא יודע שהוא נושא בנפשו ברכה לעולם . לכן, בשורה השלישית, השל מבהיר שיש בו מעין כבל חשמלי - שמימי - אלוהי הקושר בינו לבין הממד השמימי - אלוהי . לעתים, האדמו"ר נתפס בחסידות כצינור שדרכו השפע והברכה האלוהית עשויים להגיע לעולם . רוח אותו אדמו"ר עולה לשמיִם ומשם מביאה שפע וברכה . להשל אין צורך לעלות לשמיִם כי אותו חוט חשמל אלוהי קושר אותו ישירות לשם . חוט זה מיועד לעולם, לכן השל סבור שהתפקיד שמוטל עליו הוא לברך את העולם . עניין זה נאמר בשורה הרביעית והחמישית של השיר בניסוח שאינו מותיר ספק באשר לתפקיד הנבואי שמייחס השל לעצמו . אלא שדווקא אלוהים מקשה על מילוי משימה קדושה זו . השל מוסיף שאלוהים שומר לעצמו כל רגע מחייו . ניתן לפרש משפט זה בכ...
אל הספר