10. בערב ברחובות — אינאָוונט אויף גאַסן

226 | ניתוח השירים השל, כאמור, מתייחס למנורות והיינו מצפים שמנורות אלה יאירו אור מלא ובהיר . אולם המנורות לא יאירו באור הרצוי . לדבריו, מנורות אלה יאירו מיד, באור חלקי בלבד . והוסיף, בשורה שלאחר משפט זה, שהמנורות תלויות כמעין אבן הקעבה הגדולה שאליה משתוקקים המוסלמים להגיע . בכוונתו של השל, באמצעות השוואה מפתיעה זו, להצביע על ההערצה הממלאת את לב הבריות בעולם החשוך . המנורות תלויות מעל והמאמינים בעולם חשוך זה מפנים אליה את כל לבם . מבחינתם אין מדובר על עבודה זרה, כי אבן שחורה היא האלוהים בעיני אותו ההמון, על אף שמבחינתו של השל, אלוהות זו מאירה רק באופן חלקי . אולם בעולם חשוך וחלקי זה חלקי אור אלו נתפסים כבעלי עצמה, במיוחד כי זה האור היחיד המאיר בעולם . השל הוסיף גם שאבן שחורה זו נטולת משקל . מקומה הטבעי הוא בשמיִם . לאחר מכן השל מוסיף תיאור של האבן בשמי עולם זה . לדבריו האבן היא כאספלט, התערובת הכהה השחורה המשמשת לסלילת כבישים, והיא מונחת כמטלית על מקלדת לא מוכרת . השימוש בדימוי של חומר כבד ודביק מטרתו להצביע על כך שאין אפשרות להשתחרר בקלות, החומר הזה חודר לכל מה שקיים בעולם של מטה והדבי...  אל הספר
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה