10. מלב אל לב — פוּן האַרץ צוּ האַרץ

138 | ניתוח השירים אין זה מקרי שניתן להבין את הנאמר בשיר זה כמתייחס לזיקה שבין הלב האלוהי לבין הלב האנושי, אך גם כמתייחס לזיקה שבין לבו של אדם אחד ללב רעהו . זאת, משום שכבר בשם הספר "השם המפורש — אדם" רמז השל לזיקה העמוקה שבין האדם לבין אלוהים ושם החלק הראשון בספר הוא : "האדם הוא קדוש" . קדושת האדם מתבטאת בהזדהות העמוקה, ברוח הנביאים, שבין הפאתוס האלוהי לבין הפאתוס האנושי . וכדי לא להותיר ספק למה כוונתו בשיר הראשון "אני ואתה" מבטל השל את הגבולות העלולים להתקיים מבחינה רגשית בין לב האדם לבין לב אלוהים . לב האדם ולב אלוהים מתמזגים . בשיר "אני ואתה" שאל השל : האינני אתה, האינך אני ? בשלב זה, לאחר קריאת מספר שירים, אנו מבינים ששאלה זו היא למעשה התרסה ביקורתית במיוחד, כי השל פונה לאלוהים ומבקש להבהיר לו מה שאמור היה להיות ברור . אמנם בשיר "מלב אל לב" עוסק השל גם ביחס המורכב בינו לבין האדם או בינו לבין אלוהים, אבל יש הבדל בין שני השירים, ולכך נתייחס בניתוח שיר זה . לדבריו, המרחק בין לב ללב הוא כל כך קצר שלא ניתן להבין אם הוא מרגיש, חש, את עצמו ואת התשוקות שלו, מדוע לא גם אותך [ אלוהים ] , את...  אל הספר
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה