האדם הוא קדוש — דער מענטש איז הייליק | 125 ההזדהות והדמעות של אלוהים על אותם אנשים חלשים - מבוישים מקוממות את השל . הזדהות זו מעידה בעיני השל על חוסר יכולתו של אלוהים להבחין בשותפיו האמתיים . בשירים קודמים ביקר השל את העדר מעורבותו של אלוהים במתרחש בעולם של מטה . למשל, בשיר "עֵזֶר" דרש השל, שאלוהים יעביר אליו את הנשק כדי שהוא יבצע את מה שאלוהים אמור היה לבצע . בשיר שבו אנו עוסקים הביקורת שונה . אלוהים כאן איננו נעלם ואינו פעיל בעולם של מטה . הבעיה היא שפעילותו איננה מכוונת אל המטרות הרצויות בעיני השל . על מנת להבהיר זאת, השל טוען שהדמעות של אלוהים זולגות על לחייהם של אנשים חלשים ומבוישים . בדרך אירונית פונה השל אל אלוהים ואומר לו, בשורה השלישית — הנני ואלך למחות את בכיו . והשאלה, כמובן, היא מי הם אותם אנשים שבגללם זולגות הדמעות, ולמה ראה השל לנכון לציין את חולשתם ובושתם . על פי ההמשך, נראה שהשל מתייחס לאנשי דת המוכרים לו מאז ילדותו, אנשים שיראת שמים מנטרלת את יכולתם להעז . להעז לדרוש מעצמם ומאלוהים לחרוג מהמקובל והמשמים . העזה הנדרשת כדי להתקומם ולשאוף לתקן את הקלקולים הרבים המציפים את...
אל הספר