1. אני ואתה — איך אוּנד דוּ

האדם הוא קדוש — דער מענטש איז הייליק | 95 לא מדובר כאן על "צלם אלוהים" . אמנם יש דבר המשותף לאלוהים ולהשל, אבל המשותף אינו תבונה או כל תכונה אחרת המבדילה בין הארצי הגשמי לבין האל ופמלייתו . כאמור, עצבים משותפים יש להשל ולאלוהים . "עצבים" המאפשרים לאלוהים לחוש את המתרחש בנפשו של השל ו"עצבים" המאפשרים להשל לחוש את המתרחש בנפש האלוהית . ברור שניתן לבקר את השל על היומרנות שבמשפטים אלה, אבל ברצוני להבין את המתרחש בנפשו . לכן, יש לשים לב לגורל המשותף הקיים, מבחינתו של השל, שלו ושל אלוהים . השל טוען שה"עצבים" שלו ושל אלוהים קשורים יחד במעין אשכול שבו הענפים קשורים, מתערבים ומתפתלים . כוונתו של השל היא להצביע על עומק הקשר בינו לבין אלוהים . קשר סבוך וחזק שאף אם יעלה בדעתו להשתחרר ממנו, לא יצליח . הניתוק בין אלוהים לבינו הוא בלתי אפשרי . אולם בשירים רבים אחרים יצטרך לטעון, לצערו, שהניתוק אפשרי ואלוהים מתרחק . כאן השל טוען שלא רק העצבים, ועמם הרגשות, משותפים, גם ה"חלומות" משותפים . בצורה מפורשת טען שרגעי הכאב והצער משותפים, הוא גם טוען שה"חלומות" משותפים . הוא אינו מבהיר כאן מה הם חלומות אלה . י...  אל הספר
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה