74 | ספר השירה לעומת תפיסות אלה על הביטול העצמי, יציג השל את הנביא כמי ששואף להתאחדות מסוג אחר, התאחדות בין אדם לאלוהים שאינה כרוכה בביטול אישיותו וישותו של הנביא . השל מוסיף שעבור האדם המקראי התאחדות מיסטית היא בגדר כפירה . זאת, משום שהתאחדות מסוג זה מניחה ביטולו של 186 אליבא דהשל, הנביא לאהגבול המפריד באופן מהותי בין אדם לאלוהים . זו בלבד שאינו שואף להתבטל בפני האלוהות, אלא שאישיותו מתעצמת בזמן ההתגלות וההיחשפות אל המוחלט . לדברי השל : i “The prophetic personality, far from being dissolved, is intensely present and fervently involved in what he perceives” ; אישיותו של הנביא "נוכחת" ו"מעורבת" בחוויה עצמה, ולא 187 i באופן חלקי ומקרי, אלא המודעות היא מהותית לחוויה הנבואית : Unlike mystical insight, which takes place in “the abyss of the mind”, in “the ground of consciousness”, prophetic illumination seems to take place in the full light of the mind, in the very center of consciousness . 188 עצמת החוויה הנבואית, עם כל הרגשות המתעוררים בה, אינה מבטלת את את המקובלים מבחינת נאמנותם לסמכות ה...
אל הספר