68 | ספר השירה 160 ויש בו דרישה ורמז למאורעהשל טוען שהמקרא עצמו הוא מדרש, שבו יצר האדם זיקה עם אלוהים . מאורע זה עצמו הוא בגדר מסתורין . ראיית המקרא כמדרש פירושה ראיית המקרא כניסיון אנושי לתעד, להבין ולפרש את החוויות הרוחניות העמוקות שעברו על עם ישראל . ניתן לטעון שהמקרא הוא אנושי מצד אחד ואלוהי מצד שני, שכן המקרא הוא תוצר של פעולה אנושית לפרש ולהבין את חוויית המפגש עם אלוהים . הניסיון להביע במילים ובמושגים את החוויה הוא כשלעצמו ניסיון לפרש . השירים שבספרו של השל משקפים, כאמור, תובנות רוחניות עמוקות . השל ידבר בספריו המאוחרים, כפי שראינו לעיל, על "חשיבה מצבית" ( situational thinking ) . זו חשיבה המבקשת להתמקד ביחסו של האדם אל מצבים ממשיים ולחדור אל הרבדים החווייתיים העמוקים שבנפש האדם . בכוונת השל להתמקד בתיאור ובניתוח של החוויות הרוחניות שהוא חווה . האלוהות, המתוארת בחלק גדול מהשירים, נתונה במצב טראגי . המנגינה המושמעת מבין הסורגים הכולאים את אלוהים עשויה להישמע, אבל עלולה גם לא להישמע . ואף אחרי שזכתה להישמע היא עלולה להתעוות וגם להישכח . מצב קיומי זה, של אלוהים ושל האדם, עומד ביסוד ...
אל הספר