בולגריה בשנים 1899-1887

התהוות המדינה ה בולגרית ותולדותיה עד 8191׀ 25 את 'מפלגת העם הליברלית' וחיזק את הצבא ואת המודיעין הפנימי . במוקד החיים הפוליטיים עמדה שאלת סיפוחן של מקדוניה ותראקיה העות'מאניות, אלא שגם ממשלות יוון וסרביה חתרו לסיפוחן והתחרו ביניהן, לעיתים באלימות . הן עשו זאת באמצעות כנסיותיהן הלאומיות ובתי הספר שלהן ששימשו בסיס לפעולות גרילה נגד העות'מאנים . ל'סלט המקדוני' ( ביטוי שגור בפי היסטוריונים לתיאור האינטרסים הרבים באזור ) , נוספה העמדה 48 למרות הלאומית המקומית שהובילו צעירים משכילים מהמעמד הבינוני . כל זאת סבר סטמבולוב שיוכל לספח את מקדוניה באמצעות מדיניות פרו- עות'מאנית . הוא ביקש מהסולטאן להעניק אוטונומיה לבולגרים שנשארו בה 49 בקיץ 0981ובתמורה התחייב לשמור על האינטרסים העות'מאניים באזור . עשה 'השער העליון' מחוות אחדות לכנסייה הבולגרית במקדוניה, שהובילו לשיפור היחסים בינה לסטמבולוב . הכנסייה מצידה הכירה בנסיך הקתולי 50 והחליטה לשאת מדי יום תפילה לשלומו . מדיניותו הפרו-עות'מאנית של סטמבולוב הקימה עליו מתנגדים רבים . קצין בולגרי ממוצא מקדוני תכנן לרצוח את הנסיך . הדבר נודע לשלטונות והקושר ותו...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי