כד ע"א 37 - 04׀ 169 פ י ר ו ש בשתי הלכות אלו באות שתי מחלוקות בין ר' מאיר לחכמים, המצטרפות לשלוש המחלוקות שפורטו במשניות הקודמות . בשונה מהמחלוקות הקודמות, מחלוקות אלו אינן עוסקות בבית דין של בוררים דווקא, והדבר מוכח מהלשון 'נאמנים עלי שלשה רועה בקר' . המספר 'שלושה' מלמד שמדובר כאן בקבלתם כדיינים, וכך אכן הסיקה הגמרא בדף כה ע"ב . מדובר כאן אפוא בבחירת שלושה דיינים כאחד ולא בבית דין של בוררים . נחלקו ר' מאיר וחכמים אם יוכל אחד מבעלי הדין, לאחר שקיבל עליו שלושה רועי בקר כדיינים, לחזור בו מקבלתו אם לאו . 'נאמן עלי אבא, נאמן עלי אביך' — כעד או כדיין ? ביחס ל'נאמן עלי אבא, נאמן עלי אביך' נחלקו המפרשים אם מדובר בקבלתו כעד או כדיין . רש"י פירש שמדובר בקבלתו כדיין, ונראה שלדעתו יש לפרש את כל ההלכה במשמעות אחת, וכשם שבסופה, 'נאמנים עלי שלשה רועי בקר', מדובר על קבלתם כדיינים, כך יש לפרש גם את תחילתה 'נאמן עלי אבא, נאמן עלי אביך' . לפי שיטת רש"י נקטה המשנה דוגמה לקבלת קרוב ( אבא ואביך ) ודוגמה לקבלת פסול ( שלושה רועי בקר ) , ושתי הדוגמאות עוסקות בקבלת אנשים אלו כדיינים . לפי רש"י הלכה זו עוסקת במ...
אל הספר