חלק שלישי: מסכת שקלוב

[ 253 ] זײַן אָפּרײַסן זיך פֿון זײַן געבורט-שטאָט האָט געהאַט די זעלבע ווירקונג ווי אונטערהאַקן די לעצטע וואָרצלען, וועלכע האָבן פֿון קינדווײַז אָן געצויגן די 1 געהיימניספֿולע חיונה פֿון דער ליימיקער שקלאָווער ערד . [ העקירה מעיר הולדתו הייתה לו כמו גדיעת השורשים האחרונים שעמדו באדמת שקלוב הבוצית, ושמאז ימי ילדותו ינקו ממנה את חיוניותם המסתורית ] . העקירה מבית ההולדת לעולם אינה עשויה להיות מוסברת עד סופה באמצעות תיאור נסיבות חייו של העוזב . סיפור המאורעות שהובילו אליה אינו מספק לעולם את מי שמבקש לעמוד על פשרה . 'אָפּרײַסן זיך' משמעו להיקרע, להיפרד, להתנתק ממשהו, ובציטוט המובא כאן לעיל — 'זײַן אָפּרײַסן זיך' — כלומר הקריעה, הפירוד, הניתוק של אדם מעיר הולדתו . העקירה, בייחוד כאשר המחשבה עליה נעשית בלשון האם, כאן ביידיש, נוגעת למעשה לשאלה של המקור . העקירה מבית מזמנת מחשבה על הראשית ההכרחית הקודמת לכל פיצול . היא מחייבת להגוֹת בבית העומד על מקומו בשולי הדרך, באותה אחדות זכורה, אולי מדומיינת, הניצבת כנגד ריבוי הלשונות, המקרים והמקומות . המקור, בלשון היחיד שלו, ביראה הפילוסופית הנלווית לשימוש בו, מזדה...  אל הספר
מוסד ביאליק