רשמים מן השנה השישית

188 | שמונה שנים שלטנו 1 אבל לרוב הרגשתי שאם אני כותב או מדבר על בעיות, בל, למשל . מצפים שאהיה מסוגל לזהות גם מוצא ישים ומיידי - ומוטב שיהיה זה אפיק פעולה שנהנה גם מרוב מיוחס בסנאט . היה בזה משהו לא שפוי - כמו להגיד לרופאים לאבחן רק את מה שהם יכולים לרפא מיד ובקלות . אבל זה היה תפקידו של האינטלקטואל הציבורי השחור - לא לעורר מחשבה, לא לשאול את השאלות שמדירות שינה מעיניו, אפילו לא סתם לפרש את קול התופים, אלא לפרש אותם באיזושהי צורה שתבטיח גאולה . זאת לא היתה עבודה לכותבים ולמלומדים, שמשגשגים בד' אמותיהם ושוקעים במחקר, אלא לנביאי-במה שחיים למען שאגות הקהל . בהתחשב במשכם הקצר של חיי אל מול ההיסטוריה האמריקאית כולה, ובתקופות החיים הרבות שהושקעו ביצירתה של בעיית העליונות הלבנה, כל פתרון שהייתי מציע היה דורש, מן הסתם, עבודה של דורות רבים . זאת ועוד, הפתרון שלי עשוי להישמע מטורף ברגע זה - כשם שביטול העבדות נשמע "מטורף" במשך עשרות שנים, עד שהוא קרה - אבל חייבים לבחון אותו בכל זאת . סביר להניח שאם העליונות הלבנה תקרוס, זה יקרה בדרך שאולי לא תעלה על הדעת מבחינתו של מי מאיתנו שכבול למוסכמות המציאו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד