המורשת של מלקולם אקס

122 | שמונה שנים שלטנו וזלין, והקרקפת של אמא בערה כמה ימים טובים . אבל בזמן ההליכה הארוכה הביתה, בחורים שחורים היו מסתובבים לעברה, לוטשים עין ומחייכים על השיער שהצליח . אמא עזבה את הבית של סבתא שלי - משרתת לשעבר מאזור החוף המזרחי של מרילנד שלמדה סיעוד בלימודי ערב והיתה לבעלת בית משלה - והתחילה לימודי תואר ראשון . זה היה ב- 1969 . מרטין לותר קינג כבר מת . בולטימור היתה פקעת בוערת של מהומות . אמא 8 בחדר שלה במעונות . היא תרמה בגדים תלתה פוסטר של יואי ניוטון לסניף של הפנתרים השחורים בבולטימור . שם פגשה את אבא שלי, דיסידנט דעתן שבא ממשפחה צנועה והיה בעל מוניטין מפוקפק . בעיני סבתא שלי ההסתבכות הרומנטית שלהם היתה מעשה כפירה, דחייה של אתוס סוס העבודה של צבעוניים, אתוס שהוציא את סבתא שלי מהשיכונים ואִפשר לה לשלוח את הילדים ללימודי תואר ראשון . את תמצית הכפירה הזאת מבטא צעד סופי שערורייתי שעשור קודם לכן לא היה עולה על הדעת - אמא שלי, בגיל ,20 ויתרה על תכשיר ההחלקה וטיפחה את שערה הטבעי, המקורזל . הקהילה של נעוריי היתה מאוכלסת בנשים מזן דומה . היה בה מגוון של סגנונות שיער - ראסטות וצמות נוביות, ...  אל הספר