58 | שמונה שנים שלטנו האבודות, ובכל אחד מהמקרים הללו אני מתאבל ומקווה שהזמן שלי ושל הפליאה שלי, חברה שאבדה זה מכבר, עדיין לא אזל, אם כי ידוע לי שלכולנו אוזל הזמן, ולחלקנו הוא אוזל מהר יותר . קניאטה נסעה איתי לאספּן . טיילנו יחד בעיר . דיברנו עם אנשים . באחת מארוחות הערב פגשנו זוג שחי ביחד כבר כמה עשורים . הגבר, גמלאי, התאונן בצחוק שהוא לא מצליח לשכנע את אשתו לפרוש . הוא סיפר לנו שבבוקר של אותו יום לקח את הכלב ונסע לטייל בטבע לאורך קו פרשת המים של אמריקה, ה- Continental Divide . לא ידעתי מהו קו פרשת המים ולא שאלתי . אחר כך זה הציק לי . ידעתי, אפילו אז, שבכל פעם שאני מהנהן בבורות, אני מאבד הזדמנות ; שאני בוגד בפליאה שבי כשאני מבכר את חזות הידע על פני מלאכת הגילוי . הר עצום הטיל את צלו על אספּן, ומעלית סקי העפילה מהעיר אל פסגת ההר . קניאטה התעקשה שנעלה בה . יש לי פחד גבהים, אבל תערובת של מצ'ואיזם וסקרנות המריצה אותי לנסות . אני זוכר איך המדרון עלה וירד תחתינו, איך המעלית התנדנדה ברוח החזקה, איך העיר נשמטה תחת רגלינו ואיך הפחד לפת אותי בידיים, ברגליים ובגרון, ואז כשהגענו לפסגה - איך העננים ר...
אל הספר