סקירה היסטורית: על הערבית והיהודים

22 שפה מחוץ למקומה ׀ יונתן מנדל היא באותם זמנים, אם כי בדרך כלל היא לא הייתה שפת אם או שפת הרוב ולא 1 בעקבות הכיבושים הערביים במאה השביעית והשמינית,הייתה שפה מדוברת . הקהילות היהודיות הפכו נתונות יותר ויותר תחת שלטון אסלאמי-ערבי . בעקבות זאת עברו היהודים באזור תהליך הדרגתי של ערביזציה ואימצו את השפה ואת התרבות הערבית . היהודים והנוצרים תחת השלטון האסלאמי קיבלו מעמד של "ד'ימים", בני חסות, ומשמעות הדבר היא שלא נהנו מהזכויות שמהן נהנה הרוב המוסלמי . עם זאת, ועל אף מתחים בין-עדתיים, היה לקהילות היהודיות מעמד רשמי . וכדבריו של ברנרד לואיס, "מעמד מוכר, גם אם הוא נחות ביחס לקבוצה השלטת, המבוסס על החוק, מוכר באופן מסורתי ומחוזק בהסכמת העם, אינו ראוי כלל וכלל לזלזול" ( לואיס 1996 , 60 ) . מעמד מבוסס זה הועיל ליהודים בארצות האסלאם והיטיב עימם . אף שהוטלו עליהם מגבלות מסוימות, היהודים נהנו מפריחה בתקופה זו . לטענת חוקרים רבים, מן המאה התשיעית ואילך "חלק הארי של היהודים חי ושגשג בסביבה המוסלמית-ערבית, בספרד, בצפון אפריקה או במזרח התיכון" ( 31 – 30 2003, Maalouf ) . הדוגמאות המוכרות ביותר הן בגדאד ...  אל הספר