82 "אין חמור נוהק אלא מתוך כפיפה של חרובין" ( תלמוד ירושלמי, יומא דף מב, ב ) . מקור הפתגם : "אָנָּא חֵטְא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְּדוֹלָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב [ שמות לב, לא ] — מִי גָּרַם לָהֶם ? אֲנִי, שֶׁהִרְבֵּיתִי לָהֶם כֶּסֶף וְזָהָב . לָמָּה ? שֶׁאֵין חֲמוֹר נוֹהֵק אֶלָּא מִתּוֹךְ כְּפִיפָה שֶׁל שֶׁל חָרוּבִין . " ( תלמוד ירושלמי, יומא דף מב ב ) . הסבר : חרובים הם מאכל חביב מאוד על חמורים, ומי שנותן לחמורו חרובים מתוך סל מלא בהחלט מפנק אותו . הנהיקה כאן מתפרשת כתלונה שלא במקומה וככפיות טובה . נותנים לחמור את הטוב שבמאכלים והוא מתלונן . ובאותה המשמעות, אך במקום כפיפה קופה ובמקום חמור ארי — "אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר" ( תלמוד בבלי, ברכות לב, א ) . בעלי חיים שהיו אוכלים מתוך סלים היו כנראה עניין שבשגרה . . . "קוטל קנים" מקור הפתגם : "רבך קטיל קני באגמא הוה" — רבך היה קוטל קנים באגם ( תלמוד בבלי, מסכת שבת, צה, עא ) . 83 הסבר : מלאכת איסוף הקנים לצורך קליעה לא נחשבה מלאכה מכובדת, והכינוי "קוטל קנים" היה ביטוי של זלזול, כינוי לאדם פשוט ולא משכיל . הב...
אל הספר