אוניברסיטת-אֵם 276 העברית הסטה מהפכנית מן הדגם הניהולי - תרבותי שהתקבע בה בתקופת טרום העצמאות – דגם אוניברסיטת הפזורה . ההנהגה הפוליטית של המדינה שביקשה לשלוט ולכוון את ענייני האוניברסיטה העברית כביטוי מרכזי לריבונותהּ, לא כפרה בתקפותו של דגם זה אלא עדכנה אותו ברוח הזמן החדש, הממלכתי, ובכך הקנתה לו תוקף אקטואלי . בין המשתנים שעיצבו את תרבות הניהול באוניברסיטה העברית נמצא, ראשית, התמד המעורבות האינטנסיבית של קהילות בעם היהודי . שמואל נח אייזנשטדט היטיב לאפיין את תפקידן כשקבע : היו אלו הקהילות היהודיות השונות בפזורה אשר יצרו, במיוחד בתחום התרבותי ובתחום הפוליטי, משהו מן ׳השווקים החיצוניים׳ הגדולים של היישוב ושל מדינת ישראל . בהקשר הזה ניצבה החברה הישראלית בקביעות מול מתחים בין המציאות החברתית והתרבותית של מדינה קטנה ומודרנית יחסית, ובין שאיפותיהּלהיות מרכז של 1 יצירתיות חברתית ותרבותית, מחוץ לכל פרופורציה לממדיהּ שלהּ . מעורבות יהודית חיצונית זו באוניברסיטה העברית התגלמה בהענקת תמיכה כלכלית, העברת ידע אקדמי ומדעי עצום וכן אפשרויות השתלמות של המדענים הישראלים החדשים במוסדות מחקר אליטיסטיי...
אל הספר