קיפאון במדעי הטבע ומצוקה כספית

אוניברסיטת-אֵם 226 המדע ובין מודרניזציה ועלייה ברמת החיים ושמירה על התרבות בארץ . במובנים מסוימים ניתן לראות בדברים הבאים את צוואתו של הפיזיקאי הדגול שנפטר בפתאומיות ב- 28 באוגוסט ,1965 בגיל 56 . דאגתו הייתה מיכולתהּשל המדינה להציג מסה קריטית של מדענים ברמה מחקרית גבוהה שיוכלו להשתתף בבינוי האומה, ולכן הוא תבע מן הממשלה הכוונת אמצעים כספיים נוספים לפיתוח המדע והמחקר . קובלנתו של רקח הייתה על כך שבמהלך ארבע שנים ( 1961 - 1964 ) מדעי הרוח והחברה צמחו באוניברסיטה בירושלים בשיעור של 50 אחוז ובשלוחה בתל אביב ב- 70 אחוז, לעומת קיפאון כמעט מוחלט של מספר הסטודנטים בפקולטות הניסיוניות – טבע, חקלאות ורפואה – בהן הייתה צמיחה של חצי אחוז . הקיפאון לא נבע ממחסור במועמדים ראויים לפקולטות אלא מכך שלא הייתה לאוניברסיטה אפשרות פיזית להגדיל את מספר תלמידיה בגלל מחסור במעבדות . כדי לקבל יותר סטודנטים יש לבנות מעבדות הוראה נוספות, וגם זה לא יספיק כי צריך מרצים נוספים וכן מעבדות מחקר למען אותם מרצים בהן יוכלו לחקור, שהרי מורה שאינו חוקר אינו יכול להיות מורה באוניברסיטה, כך קבע רקח . למחקר לא די במעבדות אלא...  אל הספר